יום שני, 20 באוגוסט 2012

דליפת שתן - מהגורמים ועד לאפשרויות טיפול


 דליפת\בריחת שתן, הינו מצב הגורם לאי נעימות, מבוכה, בושה ואף תחושות אשמה, באנשים הסובלים מתופעה זו. למרות שהתופעה נפוצה מאוד בקרב האוכלוסייה הכללית העולמית, אוכלוסיית גיל הזהב, סובלת מתופעה זו בשכיחות גבוה יותר.
תופעת דליפת שתן, גורמת לאדם הסובל ממנה להרגיש רגשות שונים שלילים, המונעים ממנו מלצאת לזמן ממושך מהבית ומעצם כך, האדם מבודד את עצמו חברתית, חש בטחון והערכה עצמית ירודה ורוב שעות היום הוא חש בושה ואי נעימות, שמה מישהו יגלה את סודו.

כיום ניתן להפסיק להתבייש, לא להיות מובכים ולצאת מהבית לעבודה, חברים ואירועים שונים בביטחון מלא, שדליפת השתן לא תתרחש במפתיע, בעזרת טיפולים שונים ומגוונים, שנמצאו כיעילים מאוד לפתרון התופעה המביכה.

אילו סוגים של דליפת שתן קיימים?

קיימים סוגים שונים של דליפת שתן, שחלקם מתרחשים גם באנשים צעירים. 
 
הסוג הנפוץ ביותר נקרא: דליפת שתן במאמץ והוא לרוב מתרחש בשעת עליית הלחץ התוך בטני, לדוגמא בזמן התעטשות, שיעול, צחוק וכדומה. 
 
סוגים נוספים כוללים: דליפת שתן לאחר ניתוח ובעיקר ניתוחים לאיברי המין, רבייה והכליות. דליפת שתן אצל מבוגרים, אשר לרוב נגרמת עקב מצב בריאותי לקוי, מחלות כרוניות (אלצהיימר, פרקינסון), גיל, שיתוק וכדומה, מרבית הקשישים סובלים לא רק מדליפת שתן אלא גם מחוסר שליטה מוחלט על השלפוחית. נשים רבות סובלות מבעיה זו לאחר לידות (להרחבה - דליפת שתן באתר iaawh)
 
דליפת שתן במהלך הלילה-הרטבת לילה, עלולה להתרחש בכל הגילאים והסיבות לתופעה מגוונות וכוללות בין היתר: תורשה, גורמים פיזיים, ביולוגים-מולדים וגורמים נפשיים.

מהם הגורמים לדליפת שתן?

הגורמים לתופעת דליפת שתן הינם רבים ומרובים ועלולים להיגרם באופן כללי, מסיבות פיזיות, נפשיות ו\או מולדות. להלן מספר דוגמאות נפוצות הגורמות לדליפת שתן:

מחלת הסוכרת, אפילפסיה, פרקינסון, אלצהיימר, עצירות כרונית, דלקות וזיהומים בדרכי השתן, גידולים במערכת השתן, שיתוקים ונכות, ערמונית מוגדלת שפירה, מחלות אוטואימוניות, מומים מולדים בהתפתחות מערכת העצבים, מערכת השתן וחוט השדרה, גיל מבוגר, מחסור בהורמון ואזופרסין (vasopressin), הריון, טראומות פיזיות אך גם טראומות נפשיות ובעיקר מיניות, סטרס ודחק נפשי גדול, שתייה מרובה של קפאין, אלכוהול, שימוש בסמים ותופעות לוואי של תרופות.

כיצד מאבחנים דליפת שתן?

מרבית האנשים הסובלים מדליפת שתן, מודעים למצבם אלא אם כן, הם נכים, משותקים, חולי אלצהיימר, (להרחבה - דליפת שתן באתר אלצהיימר) פרקינסון או כל מחלה אשר פוגעת בתהליכים קוגניטיביים במוח. כמו כן, באם דליפת השתן מתרחשת אצל ילדים, במרבית המקרים ההורה גם ער לתופעה. אחת הבעיות הקשות באבחון דליפת שתן במבוגרים היא הימנעות המבוגר בשל בושה ואי נעימות, לגשת לרופא המשפחה, אורולוג או גניקולוג. חשוב מאוד לגשת לאבחנה אצל הרופא, כיוון שהסיבות לתופעת דליפת שתן עלולות להיות עקב גורמים פיזיולוגים, אשר ללא טיפול עלולים לגרום לסיבוכים נוספים.

כיצד מטפלים בדליפת שתן?

באופן כללי, הטיפול בדליפת השתן תלוי בגורם הראשי, שגרם להופעת התסמין. חשוב לערוך אבחנה מבדלת מדוקדקת ולטפל בהתאם. הטיפולים השכיחים הקיימים כיום כוללים: טיפולים רפואיים באמצעות ניתוחים לתיקון הפגמים, הוצאת גידולים, הרמת רחם וכדומה. טיפולים תרופתיים, טיפולים התנהגותיים באמצעותם ילמד האדם לשנות את הרגלי חייו, לשתות פחות או להימנע מקפאין, אלכוהול, החלפת תרופות בעלות תופעות לוואי, טיפולים פסיכולוגים במידה ולא נמצא גורם פזיולוגי, לרוב כוללים, פסיכותרפיה, טיפול התנהגותי קוגניטיבי וכדומה. בנוסף, באם הבעיה נגרמה בשל גיל מבוגר, קיימים כיום המון מוצרים מיוחדים לקשיש הסובל מאי שליטה על הסוגרים כגון: חיתולים למבוגרים, פדים וכדומה.

ניתן לסייע לחיזוק רצפת האגן בכלל ולשלפוחית השתן בפרט, על ידי תרגילים מיוחדים, אותם ניתן לבצע גם בבית, המבוססים על שיטת פאולה ותרגילי קיגל.

אין תגובות: