אריכות חיים, זקנה ותוחלת חיים הינם מושגים שנמצאים הרחק מהכותרות. הרבה יותר מעניין תוצאות הספורט האחרונות, פוליטיקה ועדכונים אחרונים מחייהם של הסלברטאים. אנו נוטים לא לעסוק בצרות שיגיעו מחרתיים - אלא רק באלו של היום, או של מחר.
מי חושב על הזדקנות האוכלוסיה וההתמודדות עם הטיפול בזקנים? האם יש משרד ממשלתי העוסק בשינויים החברתיים הצפויים לקרות כתוצאה משינוי גילם הממוצע של התושבים או הכנת תוכניות ארוכות טווח להתמודדות חברתית - מדינית - ממשלתית מתאימה לכך?
בלוג גיל הזהב יעסוק בשינויים החברתיים הצפויים תוצאה מהזדקנות האוכלוסיה. נסקור מושגים עיקריים, תחזיות וננסה להבין כיצד העליה המשמעותית במספרם של הזקנים תשנה את החברה שלנו.
כבר דנו בשאלה האם ישראל ערוכה לטיפול בקשישי העתיד ולא הופתענו לגלות כי אין כל תוכנית או היערכות לטיפול במאות אלפי קשישים נוספים שיחיו בישראל בשנים הקרובות.
אז מה צפוי לעולם המערבי בעשור או בעשורים הבאים?
ראשית נבין מהי תוחלת חיים. על פי ויקיפדיה, תוחלת החיים היא מדד סטטיסטי לממוצע, או לתוחלת המתמטית, של משך החיים הנותר לפרט בקבוצה נתונה. בשימוש הנפוץ במושג "תוחלת חיים", הכוונה היא לתוחלת החיים בלידה.
כלומר כשמדברם על תוחלת חים מתכוונים למספר השניים הממוצע שפרט יחיה - תוחלת חים בלידה היא מספר השנים שתינוק שרק נולד יחיה ותוחלת חיים בכל גיל שהוא, נניח גיל 60, היא מספר השנים שאדם בן 60 יחיה.
בפעם הבא נדון בגורמים המשפיעים על תוחלת החיים. מה בעצם קובע את אורך החיים (או בעצם, מתי נמות).
