יום שבת, 16 באוגוסט 2008

האם ישראל ערוכה לטיפול בקשישי העתיד?

מספר הקשישים בישראל צפוי לגדול במאות אלפים בשנים הקרובות. עליה זו במספר הקשישים נובעת מהזדקנות האוכלוסיה אשר מתרחשת בכל העולם המערבי כתוצאה מהעליה בתוחלת החיים, שיפור הטיפולים הרפואיים, תרופות חדשות, תזונה טובה יותר וכדומה.

האם אנחנו ערוכים לעליה במספר הקשישים?
על מנת לענות על שאלה נבחן את המצב כיום:
רוב הקשישים חיים בביתם, מקבלים גמלת סיעוד שמטרתה להקל על השארות בקהילה, כ-50,000 מהם מסתיעים בעובדי סיעוד זרים.
פתרונות דיור נוספים - דיור מוגן, בית אבות לקשישים עצמאיים ותשושים, בית אבות סיעודי / מחלקה סיעודית, מחלקת תשושי נפש ומחלקת סיעודי מורכב - נמצאים במצב משברי עקב שינויי מדיניות המשלה למימון המוסדות, בעיות תקציביות ומחסור בקודים, והמכרז הסיעודי אשר הפחית את מספר המיטות לקשישים חסרי הכנסה.
חוק פנסיה חובה אינו צפוי לשנות בצורה משמעותית את הכנסתם של הזקנים מאחר ורק עוד כ-30 שנים תהיה לה השפעה משמעותית על מקורות ההכנסה לגמלאים.
המדיניות הממשלתית בישראל מקבלת ציון נכשל - אין תכנון לטווח ארוך, אין חשיבה על דרכי הטיפול ועקביות המאפשרת לשוק הפרטי הערכות מתאימה. האם אנו מעוניינים במאות אלפי עובדים זרים אשר ידאגו לקשישים?

לפיכך אנו צופים כי צפוי משבר בעשר השנים הקרובות שיגרם כתוצאה ממחסור במחלקות אישפוז לקשישים, אי פיתוח מרכזי גריאטריה ומוסדות סיעודיים נוספים, הצורך במימון מאות אלפי זקנים חסרי כל.
כל עוד תמשך ההתעלמות מהעליה הצפויה במספר הזקנים ומצרכי הזקנה, כך מתן פתרונות אד-הוק רק יחריפו את הבעיה במקום להתמודד איתה.

אין תגובות: