יום ראשון, 6 באפריל 2014

קשישים זה נחמד אבל לא אצלנו - על NIMBY בקרית טבעון

מספר פעמים דיווחנו כאן על עמדת הועדה המקומים בקרית טבעון הנתמכת על ידי מועצת קרית טבעון וראש המועצה דוד אריאלי למנוע הקמת והרחבת בתי אבות בקרית טבעון בטיעונים שונים ומשונים.

למעשה קרית טבעון נלחמת מלחמת חורמה אפילו בבקשות שוליות של שיפוץ והרחבה קלה (הוספה של פחות מ-10 דיירים) כאשר היא מגישה ערעורים על גבי ערעורים ומושכת את ההליכים במשך שנים.

מקרה כזה נידון לאחרונה במסגרת עע"מ 2152/13 - ערעור בבית המשפט העליון.

במסגרת הערעור התעקש נציג המועצה כי יהיה קשה לקרית טבעון להכיל הוספה של 10 קשישים. בית המשפט דחה וקבע "
אין מקום בכגון דא ל-nimby(not in my back yard) שהכל כביכול תומכים במוסדות לבעלי מוגבלויות, אך לא בחצרם האחורית"


מצ"ב פסק הדין במלואו:


ע"מ 2152/13 - הועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית טבעון נ' ועדת ערר מחוזית חיפה ואח'

עע"מ 2152/13


הועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית טבעון

נ ג ד

1. ועדת ערר מחוזית חיפה

2. עדנה ורדי

3. אופיר ורדי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים

[01.04.2014]

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ח' מלצר

כבוד השופט נ' הנדל

בשם המערערת - עו"ד עודד רומנו

בשם המשיבה 1 - עו"ד עמרי אפשטיין

בשם המשיבים 2 ו-3 - עו"ד צבי שוב; עו"ד דקלה מוסרי טל

בשם המבקש להצטרף כידיד בית משפט - עו"ד כרמית שי

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. עסקינן במחלוקת לעניין הרחבתו של בית אבות בקרית טבעון, שעברה גלגולים תכנוניים ושיפוטיים. פסק הדין נשוא הערעור מיום 26.2.13, שהוא מנומק כדבעי, אישר את החלטת ועדת הערר של הועדה המחוזית אשר, בגלגול האחרון, קבעה כי יינתן היתר להרחבת בית האבות בכפוף לתיקון מסוים בחישוב השטחים.

ב. מכאן הערעור שלפנינו. המערערת סבורה כי ההרחבה תכביד על הסביבה בשל תוספת אנשים למוסד, מטפליהם, מבקריהם וחניותיהם. ועדת הערר סבורה כי ההרחבה ראויה, גם לפי סעיף 63א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ב-1965 שעניינו מעונות לחוסים, וכך גם טוענים המשיבים 3-2 בעלי בית האבות, על פי האינטרס שלהם.

ג. איננו רואים מקום להתערב בהכרעתו של בית המשפט קמא. אין מקום בכגון דא ל-nimby(not in my back yard) שהכל כביכול תומכים במוסדות לבעלי מוגבלויות, אך לא בחצרם האחורית. קראנו גם את עמדת המבקשים להצטרף. על כן על ההיתר להינתן.

ד. עם זאת, נוכח ההיסטוריה של הפרשה לגלגוליה, שלא פירטנו כאן, ובתוכה החלטה בכיוון אחר של ועדת הערר, ומה גם שלא ניתן צו לעיכוב ביצוע והמשיבים 3-2 לא קידמו מימוש התכנית - איננו רואים מקום להשית הוצאות על המערערת. עלו בשיג ושיח עם בית המשפט מחשבות לעניין הקמתו של קיר אקוסטי שהמשיבים 3-2 ישאו במחצית הוצאותיו, אך לא הושגה הסכמתם. הצענו גם כי המשיבים 3-2 יודיעו שלא יתבעו את הועדה המקומית המערערת בקשר לחלוף הזמן, אך גם הצעה זו לא נתקבלה. צר לנו, ונוכל רק לקוות כי השכל הישר והצורך של השכנים (שאינם צד פורמלי בתיק, אך הועדה המקומית היתה להם לפה) לחיות לצד בית האבות, והוא הדין לצרכיו של בית האבות להתקיים לצדם - יגברו.

ה. כאמור, איננו נעתרים לערעור, בלא צו להוצאות.

ניתן היום, ‏א' בניסן התשע"ד (‏1.4.2014).

אין תגובות: