יום חמישי, 22 באוקטובר 2009

המודל הצ'יליאני - חסכון פנסיוני

במשך שנים ארוכות אמרתי כי חסכון פנסיוני במדינת ישראל הינו כעלה תאנה - נועד להשקיט את המצפון אולם לא באמת מקנה עתיד שקט ובטוח.

וזאת למה?
ישראל חסרה יציבות כלכלית ופוליטית - בשל כך קיימים שינויים תמידיים בחקיקה, בחוקי המס, בזכויות האזרחים ועוד.
לא חסרות דוגמאות לכך - קריסת קרנות הפנסיה, העלאת גיל הפרישה, שינויים תמידיים בחוקי המס, שינויים בהסדרי הפרישה לפנסיה ועוד.

לא חסרים פרדוקסים - למשל, אם אתם זקוקים לבית אבות - עדיף להיות עני - כדאי לבזבז את כל הכסף לפני גיל הפרישה, לא לערוך ביטוח סיעודי, ולא לצבור רכוש.

המשבר הכלכלי האחרון פגע במיוחד במבוגרים לפני או בגיל פרישה. חסכונותיהם נפגעו בצורה קשה - ובניגוד לצעירים - אין להם זמן לחכות לפריחה מחודשת של הבורסה על מנת לשקם את מאזן ההשקעות. קשישים חובבי סיכון? הם בכלל יודעים להאריך סיכון? לא נראה כך.

המודל הצ'יליאני כולל מעבר לתכנית פנסיונית אשר מותאמת לגיל החוסך - כלומר אדם צעיר יכול להכנס לתוכנית פנסיונית עם סיכון גבוהה בעוד מבוגרים יהיו ברמת סיכון נמוכה.

בצ'ילה קיימים חמישה מסלולים - החל ממסלול אגרסיבי המיועד לצעירים ועד למסלול סולידי - עם סיכון נמוך - כאשר מבוגרים יכולים להשקיע את כספי החסכון הפנסיוני שלהם רק במסלולים עם סיכון נמוך.

לשיטה זו יש יתרונות וחסרונות - מצד אחד מגינים על כספי הפנסיונרים והמבוגרים אולם, מצד שני, זוהי שוב התערבות של המדינה בכספיהם של האזרחים.

אז מהי השיטה הנכונה?

אין תגובות: